הפוסטים הטובים ביותר שנוצרו על ידי אלעס גוטס

חברת נטספרק פותחת במלחמה נגד חברת הסינון החרדית המצליחה "נטפרי".
בשנים האחרונות הוקמה חברת סינון אינטרנט חדשה המומלצת במיוחד על ידי בתי הדינים השונים, כסינון הטוב ביותר. מדובר כמובן על סינון "נטפרי".
נטפרי הוקמה בהתנדבות ידי כמה מתכנתים חרדים שלא מצאו בפתרונות הסינון הקיימים כגון אתרוג ונתיב אופציה ראויה מספיק. ומתוך אמונה ואידאולוגיה צרופה בצורך הקריטי של הציבור החרדי לייצר מרחב נקי וכשר גלאט למהדרין באינטרנט.
בתחילת דרכה חברת נטפרי פעלה בחינם מתרומות, אולם במשך הזמן עם הצמיחה במספר המשתמשים, חברת נטפרי החלה גובה סכום קטן, שהוא כשליש מהמקובל בחברות הסינון.
למרות העלות הזולה חברת נטפרי הובילה חדשנות תקדימית בשוק סינון האינטרנט, כאשר טיפלה ביסודיות במכשולים רבים אותם "עקפו" חברות הסינון והעלימו מהם עין.
כך למשל בנטפרי החלו עם סינון תמונות אנושי, שאיפשר פתיחה של אתרים רבים מאוד כמו למשל חנויות הרשת אמזון ואיביי שעד אז או שנחסמו טוטאלית על ידי חברות הסינון או במקרים אחרים נפתחו ללא סינון. כמו כן המציאו את סינון יוטיוב, סינון בתוך קבצים באינטרנט ופטנטים רבים נוספים שנועדו לפתור בעיות כשרות או איכות שהיו בסינונים הותיקים ולא טופלו כנדרש.
כך הגיעה מצב שחברת נטפרי היא החברה הכשרה ביותר, הזולה ביותר, וגם המתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית.
בשבועות האחרונים חברת הסינון נטספארק, שמפתחת את הטכנולוגיה של רוב סינוני האינטרנט המוכרים כמו למשל אתרוג, רימון, נתיב מובייל, ועוד. פנתה בתביעה לחברות המשתפות פעולה עם נטפרי בתביעה על הפרת פטנט, כאשר לטענת חברת נטספארק היא רשמה פטנט רשום על הרעיון של סינון תוכן בתוך דפי אינטרנט, וחברת נטפרי (כמו כל חברות הסינון) אף היא מסננת תוכן מתוך דפים.
לדברי מומחים בתחום המשפט מדובר בתביעת סרק חסרת סיכוי משפטי, ונראה שכל מטרת התביעה הינה התשת חברת נטפרי אליה עוברים מידי יום המונים מלקוחות חברת הסינון אתרוג, בשל האיכות הגבוהה של הסינון, לצד מחיר זול ושירות לקוחות חסר תקדים.
בשל העובדה שנטפרי הינה מוסד ללא כוונת רווח, היא אינה מסוגלת כלכלית להתמודד לבדה עם מאבק כזה והיא פונה לבקשת עזרה מהציבור.
בואו לסייע במאבק המשפטי לחברה ש"המציאה מחדש" את סינון האינטרנט, ופועלת ללא כוונת רווח, כאשר הפטנטים הרבים שהמציאה, מועתקים על ידי כל החברות, ובשמחה. מתוך אמונה בזכות הגדולה להפוך את הרשת למקום נקי יותר.
https://netfree.link/netfree-campaign/#!/

@abc אמר בהאם מהיום נחסם לגמרי האפשרות של צאט במייל:

@RNC
פשוט מאוד
אחרי ש @אלעס-גוטס העתיק כאן בפורום מה שהוא (כנראה) קיבל במייל מהקהילה שלו (יש קהילות שכבר חסמו את זה מזמן), הלכו בעלי החדשות למיניהם והדביקו למנויים שלהם בתור חדשות טריות, רק שהסירו את החתימה של קהילה הספציפית הזאת, כנראה כדי שיוכלו לפרסם זאת בתור חדשות הקשורות לכלל הציבור.

אז גם לכל שאר החדשות תאמין בהם בעירבון מוגבל...

אני לא קיבלתי כזה דבר העתקתי מהמכתב ששלחו לחסידי תולדות אהרן

רציתי לשאול אם היה אפשרות לפתוח ערוץ שלם שיש בו רק שיעורים למשל זה https://www.youtube.com/channel/UCH2gmnAoIYWkmmR47WjrfYg הערוץ פתוח כבר שנים ויש בו רק שיעורים ורק לגברים אז במקום שצריכים לשלוח כל שיעור בנפרד ולשלם על זה עם נקודות ולחכות עד שיפתחו את זה אז אפשר לפתוח כל הערוץ הזה אני בטוח שאם רוצים אפשר לסדר את זה

@386 יש דברים מעל מ100 שגם כשרים

קיבלתי במייל ממרכז החדשות

@raz123 אמר בערוץ שלם ביוטיוב:

אולע אפשר לפתוח את יוטיוב ברמה שהסרטונים לא יפעלו
ואם מישהו צריך סרטון - ישלח לבדיקה?
(כמו שעובד החיפוש בגוגל - מקבלים המון תוצאות, חלקם נבדקו וחלקם לא - ושולחים לבדיקה מה שנראה)
הבעיה היא כמו שציינו קודמי, שמאד קשה להגיע לכתובות של הסרטים

אפשר זה https://613tube.com/

@צדיק-תמים אמר בלא תעמוד על דם רעך.:

@אלעס-גוטס מה זה חסום? תעלה תמונה מדף החסימה

כתוב קובץ שהתפרסם לציבור

@צדיק-תמים אז למה יש קבצים של דבר אמת של השבוע שחסום?

https://613tube.com/

זה גם פתוח http://www.pashkevil.co.il/ http://jewishpost.co.il/ http://breslevcenter.com/ http://thegius.com/ theahblick.com/

למה לא לפתוח ערוצים שלמים ביוטויב של דרשנים שודאי כשרים??

אפשר לעשות הפוך לעשות אופציה של לייק כמו שיש בפרוג ומי שלא יקבל יבין שמה שכתב לא צודק או לפחות לא מעניין התוצאה יהיה אותו תוצאה

גמבומייל פתוח

@פדר אמר בלא תעמוד על דם רעך.:

אני מציע שהכפתור לא יחסום את הקבצים אלא ישלח לבדיקה
כי יש אנשים רעים שחוסמים דברים כשרים

בעיה ממש רציני כל אחד יכול לחסום מה שבא לו
לדוגמא דבר אמת וכו ודי למבין
יש אנשים שחוסמים סתם כי זה לא בא להם בטוב

יש סיכוי?? הלואי

צאטסיד לא עובד על מחשב רק על סמרטפון

אני גם בRL וזה עובד אצלי מאוד איטי

רב שלומים.
לבני קהילתנו החשובים - הנצרכים לשימוש הג'ימייל - הע"י.

היות שבצ'אט הנמצא בג'ימייל נתוספה לאחרונה אפשרות של קבוצות, ונגרמו עי"ז מכשולות רבות (מלבד זאת, שלרוב, קבוצות אלו אינן מועילות לצורך פרנסה, ואף גורמות לשריפת זמן השווה כסף, ומפריעים לרצף העבודה, ובכך אף גורעים לפעמים מהפרנסה), ואף שניסינו בכמה דרכים למגר את המכשולות מבלי לחסום את הצ'אט כולו, אך לא עלה בידינו.

ע"כ בהוראת רבני הועד כחלק מהמחויבות והאחריות, ביום ו' הבעל"ט תיחסם בע"ה האפשרות של ההתכתבות בצ'אט מכל וכל.

ובוודאי אנ"ש יקבלו בהבנה גדר פרצה זו, למרות אי הנוחות שבדבר, ונזכה להישמר מכל דבר רע.

ובזכות השמירה והזהירות בגדרי הקדושה, נזכה אנו וביתנו וכל יוצאי חלצינו לשנת פרנסה בנחת, בהיתר ובכבוד, ולהיחתם בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום.

בברכה
ועד משמר הקודש
דק"ק "תולדות אהרן"

זה רק של תולדות אהרן

@ליכט אמר בבדיקת תמונות בצאט:

מתוך קונטרס שכתב @נתן-גלנט בזמנו (לפני כ-3 שנים):

התכתבויות

לפני כמה עשרות שנים באה בריאה חדשה לעולמנו המיואש: דואר אלקטרוני (אימייל).
כלומר, במקום שתטרח להכניס למעטפה את צרור איחוליך הנרגשים, להדביק בול (תוך כדי ליקוק נמרץ), לשלשל לתיבת הדואר ולקוות שלא תהיה שביתת דוורים, אתה יכול פשוט להקליד על המחשב כמה קשקושים, להכניס את כתובת הנמען, ללחוץ "אנטר" וללכת לשתות קפה טורקי קטן, המכתב שלך כבר הגיע ליעדו...
לקח להמצאה מופלאה זו שנים להפוך לדבר המקובל והמצוי כמעט בכל בית, והיום גם רבים מהחרדים לדבר ה' מחזיקים תיבת דואר אלקטרוני.
אומנם חלקים גדולים מהציבור החרדי לא משתמשים כלל בתיבה או שנכנסים אליה לעיתים נדירות ("ממחשב של שכן.."), אבל המונח "אימייל" עצמו אינו זר לאנשים.
לעומת המייל, שניתן להתחבר אליו באופן כשר ומפוקח (דוגמת ספקי האינטרנט אתרוג או נתיב), פסלו גדולי הדור באופן נחרץ את ה- SMS.
כולנו זוכרים איך לפני כמה שנים גדולי הדור הכריעו באבחה חדה את תופעת המכשירים הלא כשרים. והמציאו את "המכשיר הכשר"
בזמנו עיקר הבעיה בסלולריים הייתה תופעת ה-SMS. (האינטרנט הסלולרי אז היה כמעט ולא שימושי: איטי יקר ומגושם להחריד)
ואכן, עד היום בל יראה ובל יימצא SMS. אבל היורש של הSMS, הצ'אט, היננו חי, בועט וקיים.

צ'אט זוהי צורת התכתבות ותיקה דרך הרשת. על המסך נפתח חלון שבו אתה כותב שורה לחברך, וחברך כותב לך בחזרה שורה.
ברגע שחברך גמר להקליד את השורה- היא כבר מופיעה אצלך. באותו הרגע ממש. זאת בניגוד לאימייל שלוקח לו כמה שניות להגיע ליעדו, ואז צריך ללחוץ עליו כדי לפתוח אותו. כדי להשיב עליו צריך להקיש על כפתור נוסף. אין בכך רצף של שיחה נוחה כמו בצ'אט.

עד לפני כמה שנים, החרדי המצוי לא היה כמעט משוחח בתוכנות צ'אט למיניהם, היות וחבריו לא השתמשו בו.
היום המצב- שונה!

מי לי ולצ'אט? ישאלו הקוראים הכבודים. התשובה היא כי הוא בא באופן אינטגרלי עם השימוש באימייל. (במייל הפופלרי gmail, קיים צ'אט במקביל לג'ימייל) אני חושב שבאימייל אין בעיה (-אך ורק בתנאי שהשימוש בו הוא ע"י "נתיב" או "אתרוג" וכיוצא בזה, וכל זמן שהשימוש בו נעשה במידה ובטעם ולא בהתמכרות), אבל בצ'אט יש ויש בעיה.

מה רע בצ'אט, ישאל השואל?
אנו נשיב מייד. אך תחילה, נפתח בהקדמה קצרה!

נפש של האדם נבראה כשהיא צמאה לקשר אנושי, ליחס מהזולת.
לאדם הראשון היה כל טוב, אך הוא נכסף לחברה אנושית, למישהו שאפשר לשוחח איתו.
אדם מבודד ללא חברים, הרי הוא כהולך במדבר. חם לו והא צמא.
עם השנים לומד האדם איך לרכוש חברים, איך להתייחס אליהם, כדי שהם יעניקו לו בחזרה חום ואכפתיות.
אי אפשר ללמוד ביום אחד איך להיות אהוב על הבריות. זה עניין של ניסוי וטעיה.
אדם שאיננו יודע ליצור חברויות הוא אדם אומלל, בודד, עצוב.
בסופו של דבר זה עניין די אגואיסטי, כמדומני: אני חבר שלך- אתה חבר שלי, אני מרוויח.
זכורני ששאלתי פעם איש חינוך, האם אני יכול להחשיב כחבר יהודי שמחייך אליי פעם ביום ברחוב.. הרי "הוא לא יעשה מאמץ בשבילי, וגם אני לא, אנחנו זרים מוחלטים שמחייכים אחד לשנים כל יום בשעה ובמקום קבוע..."
תשובתו הייתה מפתיעה: "הוא לא רק חבר שלך לכל דבר, הוא חבר טוב שלך!
חיוך ויחס חם זה הדבר הכי חשוב בחברות! שמור מכל משמר על החברות הזו, ותקפיד לחייך אליו ולהאיר לו פנים..."

עד כאן חברות אנושית בריאה.
הבעיה היא בחברות דרך הרשת.
הכרזה מפתיעה- זוהי אינה חברות כלל! זוהי אחיזת עניים, אשליה של חברות.
בעוד ששיחה בטלפון איננה עשירה כמו שיחה פנים אל פנים (אולי 50% ממנה) - שיחה דרך הרשת הממוחשבת 'צ'אט' היא אולי 5% משיחה רגילה...

והא ראיה! אם אגש יום אחד ואשאל את "החבר מהרחוב" שאלה אישית, לדוגמה: לאן אתה הולך? מה אתה עושה ביום יום? הוא יענה לי בשמחה, יכול להיות שהוא גם יודה לי שהיה לי אומץ להעמיק את הקשר בינינו.. זאת ועוד, אני יכול לראות עליו מייד האם הוא שמח או עצוב, האם הוא לחוץ או מאושר.
לעומת זאת, "חברות ממוחשבת" היא חיוורת בהרבה. אינני יודע אפילו איך נראה בן שיחי, כל שכן שאינני יודע את מצב רוחו. (אה, יש כן דרך לנחש את מצב רוחו - אם הוא יכתוב לי קללה או סתם משפט בוטה, כנראה שעבר עליו יום "חלש")

ועוד הוכחה, אולי אפילו משכנעת יותר.
אם יגש אליך חבר, ויגיד לך במאור פנים: "יש לך מידות טובות" אתה תרגיש סיפוק מסויים.
אם החבר יכתוב לך את המילים האלו ברשת הממוחשבת- כמעט לא תחוש סיפוק והנאה. נסה ותיווכח!..

העניין המוזר הוא, שבעוד שאף איש שפוי לא יטען ששליחת אימיילים לחברים זה מקביל לשיחה ידידותית או אפילו לשיחת טלפון, הרי שבהתכתבות ע"י מסרים מידיים (כלומר, צ'אט) אפשר בקלות לחוש כאילו מנהלים שיחה ידידותית פנים אל פנים.
ולא היא! הנפש האנושית חייבת את הקשר האנושי! אין תחליף לשיחה פנים אל פנים!
אדם יכול לשקוע בהתכתבויות, וכיוון שהוא חש סיפוק של צרכיו החברתיים- הוא לא יטרח וישקיע בקשר אנושי, או במשפחתו.
הרי למה לטרוח ולחייך לזולת אם אפשר פשוט לכתוב לו: היי, בוקר טוב:) או לילה טוב:)...

הנזק הוא משולש:

1. האדם משוכנע שיש לו חברים, מה שעלול להתברר בשעת צרה כטעות איומה. [הם לא חברים שלך, הם רק אנשים שמשתמשים בך כדי להעביר את הזמן שלהם.]
2. היכולת החברתית של האדם, הולכת ונשחקת!!
3. הסבלנות של אדם לתת מעצמו, להקשיב לשני, להעניק לו איכפתיות-הולכת ומתגמדת. הוא מתרגל לנוחות של הצ'אט.

בדקתי זאת מספר רב של פעמים- רוב הטיפוסים השקועים במכשיר הסלולרי הלא כשר שלהם, אינם עושים משהו מועיל, אלא רק מתכתבים בסגנון תפל וזול עם חבריהם המדומים.

נסו נא להפריע פעם לאדם כזה, למשל בשאלה סתמית: "סלח לי, האוטובוס לדימונה עבר?" ותראו כי לא תהיה בו את טיפת הסבלנות הנדרשת על מנת להרים את ראשו מהשמאטע שהוא שקוע בה, לחשוב שניה כדי להיזכר האם עבר האוטובוס הרצוי בדקות האחרונות, ולתת לך תשובה. ככל הנראה הוא כלל לא יגיב, אם מבחירה ואם מחוסר תשומת לב.

לעומת זאת, אם אתם מכירים אותו ותשלחו לו הודעה כתובה- הוא כן יתייחס אליה.. זה לא דורש ממנו מאמץ של "לתת מעצמו". כלום.
שומו שמיים!

וסיפור קצר, כי הייתם נחמדים וקראתם עד לכאן.
בתקופה הקצרה שהייתי מתכתב (לצערי, לצערי, תרגעו), היה לי חבר שתמיד היה מסומן כ"זמין" ולכן התכתבתי איתו רבות על דא ועל הא, עם דגש על הא. ממש נהניתי. כל מה ששאלתי- הוא ענה לי מייד. הוא שאל- אני עניתי. החלפנו מחשבות ותובנות על ימין ועל שמאל.
ויהי היום, וישבתי לצידו כשלשנינו היה זמן פנוי.
ניסתי לדבר איתו על הא, הוא לא ידע.
שאלתי על דא, הוא לא ענה.
ניסתי לדובב אותו, הכישלון היה מוחץ.
חששתי, אולי פגעתי בו? אולי תפסתי אותו ביום רע? אך לא.
אט אט הבנתי כי הבחור היקר הזה, איבד את היכולת החברתית שלו. הוא לא ממש ידע איך לעניין את בן שיחו, או איך להקשיב לו. כמו קוף שמסתכל על באגט ולא יודע אם זה מאכל או צעצוע, או בכלל פיסה מהטבע.
יותר מאוחר באותו היום ניסיתי להתכתב איתו- ונחשו מה? הכל היה כרגיל. הוא ענה, כתב, התעניין, כרגיל מימים ימימה..
אני משוכנע שהוא לא הבין את הבעייתיות בעניין.

מפחיד, לא?

ניתוח מאוד יפה ומעמיק