לא יודע למה אני כותב על זה, בדרך כלל לא מתכתב כאן.
השיטה הזו, למנוע מהילדים להיחשף לאינטרנט ומחשבים, באמצעות אי הכנסה לבית או דרכים אחרות, זה פשוט לא עובד. יש אריה בחוץ, אז מה מציעים? להטמין את הראש בחול?
הילד הוא עכשיו בן 5, אז 'אפשר לעבוד עליו', אבל הוא לא טיפש, כמעט כל מבוגר בסביבתו משתמש במסך כלשהו, בהנחה שהוא לא הולך ברחוב עם עיניים קשורות, הוא רואה הרבה מאד צעירים עם מסכים.
כל האנשים האלה לא מתו, לא נשרפו, לא נחלו, או כל שאר האיומים של 'חיים מאושרים' (כאן אין מחשב או כל מכשיר שקולט אינטרנט וסרטים). הוא רואה שהם נהנים, אוכלים טוב, משמינים טוב, אז מה תסבירו לילד? מה שלא רואים מכאן רואים מלמעלה?
אחכ הוא גודל, מגיע לישיבה, ושם בהכרח יש לפחות אחד (הייתי כותב לפחות עשרה) עם מסך, ומה? לא לימדו אותו להתמודד עם זה, רק אמרו לו שזה 'נושך', שזה 'ממית', אבל זה לא נשך ולא המית, מה לעשות.
אחכ הוא מגיע לישיבה גדולה ולקיבוץ, הוא רואה בחורים ואברכים כותבים 'חידושי תורה', הוא רואה שיש במחשב דברים טובים, לא לימדו אותו שליטה עצמית, לא לימדו אותו דחיית סיפוקים, אז אם יש משחק שחמט (הרי אין אינטרנט), למה לא לשחק? מה כבר יכול לקרות?
אחכ יש אינטרנט 'כמובן רק מסונן', מה הבעיה באינטרנט מסונן, למה אסור להשתמש באוצר החכמה המקוון? מצאתי אפילו קושיא נדירה מהרשבא על הקצות. הרי לא הסבירו לו מה ההבדל בין אינטרנט מסונן לטרף, רק אמרו לו שהכל טרף. אבל זה לא.
בשלב כלשהו הוא מתחתן. הוא משלם חשבון חשמל דרך האיטרנט, קונה בגדים בנקסט עם אישתו, קונה משחק חמוד לילד, קונה נגן לעצמו. אף פעם לא הסבירו לו שיטת 'תוכל אכל וקליפתו זרק', רק אמרו שהכל קליפת טומאה, אבל לא הרגיש שהוא טמא, להיפך, עכשיו מצא וורט נחמד על הפרשה באחד האתרים.
טוב, הבנתם את הכיוון.