@שלום-על-ישראל אמר בחדר מחשבים וירטואלי:
אני חושב שכדאי לכתוב כאן כמה נקודות לאזן את הנדנדה.
לא העכבר גונב, החור גונב. כשיהודי יודע שהוא בנטפרי סגור - יש לו פחות חלומות/רצונות/ מאוויים. כשהוא ידע שיש פתח - יצוצו מלא רעיונות ורצונות הגיוניים ושלא כאלה.
לדעתי העניה, עד כמה שזה נראה שכסף עוצר להפיק רצונות, זה לא הכי אפקטיבי בניד"ד. כשיש דחף ורצון חזק - גם כסף לא ימנע, ויש מספיק דברים 'מענינים' לעשות בנטפרי.
בחדר מחשבים אמיתי המונע הוא לא רק כסף, אלא גם ההליכה, הישיבה הפיזית במקום כזה [רעיונית], מקום ציבורי, ועוד. כעובד לשעבר בחדרי מחשבים, רואים את זה במוחש.
לכן אולי יהי צריך ברעיון כזה לעשות אותו יותר יקר מחדרי מחשבים, כי הוא יותר מסוכן...
אפשר שכל כמה דקות תופיע שאלה על המסך:
יש לך עט?
אתה יודע איך מדפיסים?
אתה יכול לפתוח לי מייל?
איפה מכניסים את הקונקי?
אתה עובד פה? אז מי האחראי?
אתה יודע לכתוב באנגלית?
ולסירוגין מהרמקולים של המחשב תשמע כל מיני שיחות אישיות של אנשים (ללא אפשרות לכבות)
ככה החוויה תהיה ממש זהה למקור...