הבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?
-
כל הרבנים ששמעתי על נושא זה הזהירו עוד בהתחלה שמי שחייב להכניס לצורך עבודה 1 יכניס רק מסונן שמאושר 2 לא לתת לילדים לגעת בשום שלב, וברוך ה' קיימתי את העצה/הוראה של הרבנים וניצלתי.
זה שמכניסים אינטרנט לצורך עבודה בבית לא אומר שהילדים צריכים לגעת בזה.
אני עבדתי הרבה זמן מתקופת הקורונה בבית, פתחתי על השולחן בסלון מחשבים וטלפונים שהבאתי מהעבודה,
ומחוץ לשעות הפעילות אני עצמי לא נגעתי בזה, אז ודאי שהילדים גם לא נגעו בכלל בשום שלב כי הם לא קשורים לעבודה.כיום שברוך ה' חזרנו לעבודה ישר כיביתי את הראוטר וארזתי את הכל בצד (למקרה ואצטרך, מהעבודה ביקשו להיות מוכנים, מקווה שעוד חודש כבר אחזיר את כל הציוד), אבל ודאי שלא אפתח בשום שלב לילדים שלי.
-
לא יודע למה אני כותב על זה, בדרך כלל לא מתכתב כאן.
השיטה הזו, למנוע מהילדים להיחשף לאינטרנט ומחשבים, באמצעות אי הכנסה לבית או דרכים אחרות, זה פשוט לא עובד. יש אריה בחוץ, אז מה מציעים? להטמין את הראש בחול?
הילד הוא עכשיו בן 5, אז 'אפשר לעבוד עליו', אבל הוא לא טיפש, כמעט כל מבוגר בסביבתו משתמש במסך כלשהו, בהנחה שהוא לא הולך ברחוב עם עיניים קשורות, הוא רואה הרבה מאד צעירים עם מסכים.
כל האנשים האלה לא מתו, לא נשרפו, לא נחלו, או כל שאר האיומים של 'חיים מאושרים' (כאן אין מחשב או כל מכשיר שקולט אינטרנט וסרטים). הוא רואה שהם נהנים, אוכלים טוב, משמינים טוב, אז מה תסבירו לילד? מה שלא רואים מכאן רואים מלמעלה?אחכ הוא גודל, מגיע לישיבה, ושם בהכרח יש לפחות אחד (הייתי כותב לפחות עשרה) עם מסך, ומה? לא לימדו אותו להתמודד עם זה, רק אמרו לו שזה 'נושך', שזה 'ממית', אבל זה לא נשך ולא המית, מה לעשות.
אחכ הוא מגיע לישיבה גדולה ולקיבוץ, הוא רואה בחורים ואברכים כותבים 'חידושי תורה', הוא רואה שיש במחשב דברים טובים, לא לימדו אותו שליטה עצמית, לא לימדו אותו דחיית סיפוקים, אז אם יש משחק שחמט (הרי אין אינטרנט), למה לא לשחק? מה כבר יכול לקרות?
אחכ יש אינטרנט 'כמובן רק מסונן', מה הבעיה באינטרנט מסונן, למה אסור להשתמש באוצר החכמה המקוון? מצאתי אפילו קושיא נדירה מהרשבא על הקצות. הרי לא הסבירו לו מה ההבדל בין אינטרנט מסונן לטרף, רק אמרו לו שהכל טרף. אבל זה לא.
בשלב כלשהו הוא מתחתן. הוא משלם חשבון חשמל דרך האיטרנט, קונה בגדים בנקסט עם אישתו, קונה משחק חמוד לילד, קונה נגן לעצמו. אף פעם לא הסבירו לו שיטת 'תוכל אכל וקליפתו זרק', רק אמרו שהכל קליפת טומאה, אבל לא הרגיש שהוא טמא, להיפך, עכשיו מצא וורט נחמד על הפרשה באחד האתרים.טוב, הבנתם את הכיוון.
אם תשובתי ענתה לשאלתך, אנא לחץ על החץ הפיצפון משמאל להודעה
-
@מתמחה-במחשבים זה מה לא. ומה כן?
-
פעם שמעתי שיחה מהרב יעקבזון שליט"א שסיפר על שיחה שהיתה לו עם בחור נושר. הוא שאל אותו מה הביא אותו למצב שלו, הרי הוא הגיע מבית של הורים חשובים, אבא במשרה תורנית מכובדת ואמא מורה רצינית וכו', בית של תורה ממש.
הילד ענה לו שהכל נכון, אבל כשהוא ראה את הברק בעיניים של אבא שלו כשהגיע שיש חדש ויקר למטבח, הוא הבין מה חשוב באמת.
שוין, אני לא מספר כל כך טוב אבל הכיוון מובן.
בתור עזרה ראשונה בסיסית ולענ"ד עקרונית - הברק בעיניים, זה מאוווד חשוב.
כשעקרת הבית תזרוק בקשה לאויר "אתה יכול לעזור לי ב..." ומיד בשניה אתה סוגר את המסך ורץ - הילד הבין טוב מאוד מה יותר חשוב.
כשחצי שעה לפני מנחה אתה סוגר את המסך - ולא משנה באמצע מה - ומכריז בקול "עכשיו מתארגנים לתפילת מנחה" - הבית הוא בית של עבודת ה'.
כשנכנסים הביתה ומתענינים בלימודי הילדים או פותחים ספר לימוד ולא רצים מייד לבדוק איזה מייל הגיע - מסיבירים הכי טוב מהו סדר העדיפויות.
כמו שכתבו כאן למעלה "כי גם להורים אין עצה לעצמם" זוהי ה--בעיה.
צריך פשוט להתישב בדעת, להסביר לעצמי מה יותר חשוב לי ואיך זה יוצא לפועל במעשים שלי - וזה בדיוק מה שהילדים יפנימו.
נ.ב. אני מתביש שאלו העצות שלי ולא משהו כמו "לזרוק הכל וזהו". אבל הכותב שלפני [ @מתמחה-במחשבים ] ביאר טוב מאוד את ההכרח. -
@מתמחה-במחשבים אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
לא יודע למה אני כותב על זה, בדרך כלל לא מתכתב כאן.
השיטה הזו, למנוע מהילדים להיחשף לאינטרנט ומחשבים, באמצעות אי הכנסה לבית או דרכים אחרות, זה פשוט לא עובד. יש אריה בחוץ, אז מה מציעים? להטמין את הראש בחול?
הילד הוא עכשיו בן 5, אז 'אפשר לעבוד עליו', אבל הוא לא טיפש, כמעט כל מבוגר בסביבתו משתמש במסך כלשהו, בהנחה שהוא לא הולך ברחוב עם עיניים קשורות, הוא רואה הרבה מאד צעירים עם מסכים.
כל האנשים האלה לא מתו, לא נשרפו, לא נחלו, או כל שאר האיומים של 'חיים מאושרים' (כאן אין מחשב או כל מכשיר שקולט אינטרנט וסרטים). הוא רואה שהם נהנים, אוכלים טוב, משמינים טוב, אז מה תסבירו לילד? מה שלא רואים מכאן רואים מלמעלה?אחכ הוא גודל, מגיע לישיבה, ושם בהכרח יש לפחות אחד (הייתי כותב לפחות עשרה) עם מסך, ומה? לא לימדו אותו להתמודד עם זה, רק אמרו לו שזה 'נושך', שזה 'ממית', אבל זה לא נשך ולא המית, מה לעשות.
אחכ הוא מגיע לישיבה גדולה ולקיבוץ, הוא רואה בחורים ואברכים כותבים 'חידושי תורה', הוא רואה שיש במחשב דברים טובים, לא לימדו אותו שליטה עצמית, לא לימדו אותו דחיית סיפוקים, אז אם יש משחק שחמט (הרי אין אינטרנט), למה לא לשחק? מה כבר יכול לקרות?
אחכ יש אינטרנט 'כמובן רק מסונן', מה הבעיה באינטרנט מסונן, למה אסור להשתמש באוצר החכמה המקוון? מצאתי אפילו קושיא נדירה מהרשבא על הקצות. הרי לא הסבירו לו מה ההבדל בין אינטרנט מסונן לטרף, רק אמרו לו שהכל טרף. אבל זה לא.
בשלב כלשהו הוא מתחתן. הוא משלם חשבון חשמל דרך האיטרנט, קונה בגדים בנקסט עם אישתו, קונה משחק חמוד לילד, קונה נגן לעצמו. אף פעם לא הסבירו לו שיטת 'תוכל אכל וקליפתו זרק', רק אמרו שהכל קליפת טומאה, אבל לא הרגיש שהוא טמא, להיפך, עכשיו מצא וורט נחמד על הפרשה באחד האתרים.טוב, הבנתם את הכיוון.
באמת חבל שכתבת.
אתה מציע לקחת את הילד הקטן ולזרוק אותו ישר לאריה כדי לא לטמון את הראש בחול.קודם כל לא בכל הקהילות יש מסכים בישיבות אני לא רוצה לפגוע באף אחד אז אני לא ייכנס להבדלי המגזרים אבל יש ישיבות רבות שאין בהם חשיפה כלל למסכים.
שנית כל אין פה ענין של לעבוד על הילד ילד שרואה את זה כל הזמן מול העיניים יאבד את הרגישות לענין ולא יהיה לו רתיעה מהטכנולוגיה, רתיעה טבעית שיש לכל ילד שמחונך שטכנולוגיה זה לא דבר חיובי ושזה דבר מסוכן.
משום מה כל ילד שלאבא שלו יש סמרטפון יש לו נטיה הרבה יותר גדולה לרכוש כזה כשהוא גודל משהו שלא מתאים לתזה שלך לגבי חשיפה.אנשים שאני מכיר שלא נחשפו לטכנולוגיה מילדות עד שיצאו לעבוד התייעצו הרבה יותר עם הרבנים איך בדיוק להתנהל עם המחשב מהילדים שמגיל 3 כבר היו צמודים למחשב עם הורים באסכולה שלך.
לגופו של מכתב גם לשיטתך הילד מוישי נפטר כילד טהור שלא נחשף לשום דבר רע בטכנולוגיה אז אצלו וודאי השיטה הייתה מוצדקת.
מתנצל שלא כתבתי בצורה יותר חריפה פשוט אין לי כח להתפלסף איתך.
-
@אינו-יודע-לשאול אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
משום מה כל ילד שלאבא שלו יש סמרטפון יש לו נטיה הרבה יותר גדולה לרכוש כזה כשהוא גודל משהו שלא מתאים לתזה שלך לגבי חשיפה.
רוב מחזיקי הסמארטפונים היום מגיעים מבתים שהיו בלי סמארטפונים, פשוט כי לא היה דבר כזה בזמנם. חישובי הסיכויים שלך כנראה מתבססים על משאלות לב ועדיין לא על מציאות כלשהי.
@אינו-יודע-לשאול אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
אנשים שאני מכיר שלא נחשפו לטכנולוגיה מילדות עד שיצאו לעבוד התייעצו הרבה יותר עם הרבנים איך בדיוק להתנהל עם המחשב מהילדים שמגיל 3 כבר היו צמודים למחשב עם הורים באסכולה שלך.
כנ"ל, רוב המשתמשים בטכנולוגיה היום מגיעים מבתים עם אפס או מעט מאוד טכנולוגיה ביחס לקיים בימים אלה.
לא הרי הטכנולוגיה של היום כטכנולוגיה לפני 15-20 שנה.הכל תלוי בחינוך. גם בתים עם טכנולוגיה יכולים לחנך ליראת שמים ויראת חטא, וגם בתים בלי טכנולוגיה יכולים רח"ל להוציא פירות באושים.
אם אתה לא רוצה להכניס טכנולוגיה הביתה, אל תכניס בשביל עצמך, לא בשביל חינוך הילדים. אלא אם חינוך הילדים הוא רק תירוץ למבוגרים שלא מצליחים להתגבר... -
@מתמחה-במחשבים
לא יודע למה אבל זה מזכיר לי דיבור של כל מיני סקטורים ש"דואגים למגזר החרדי מאד ורוצים לעזור לנו להצליח בחיים".
רוב מה שכתבתם מבוסס על שקר והקצנה:@מתמחה-במחשבים אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
לא יודע למה אני כותב על זה, בדרך כלל לא מתכתב כאן.
רק ההתחלה שלכם לא נראה מסתדר עם 176 פוסטים שכתבתם, אבל אני מעדיף להתמקד במה שכתבתם בהמשך.
@מתמחה-במחשבים אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
השיטה הזו, למנוע מהילדים להיחשף לאינטרנט ומחשבים, באמצעות אי הכנסה לבית או דרכים אחרות, זה פשוט לא עובד. יש אריה בחוץ, אז מה מציעים? להטמין את הראש בחול?
אין כזאת "שיטה" למנוע חשיפה וזהו, יש שיטת חיים לגדול יהודי כשר וחלק מהשיטה זה להישמע לגדרות של חכמי הדור ולהתרחק מכל דבר שמוביל לדבר עברה, והרבה מהשיטה זה תפילה, דוגמה אישית ולהסביר.
@מתמחה-במחשבים אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
הילד הוא עכשיו בן 5, אז 'אפשר לעבוד עליו', אבל הוא לא טיפש, כמעט כל מבוגר בסביבתו משתמש במסך כלשהו, בהנחה שהוא לא הולך ברחוב עם עיניים קשורות, הוא רואה הרבה מאד צעירים עם מסכים.
כל האנשים האלה לא מתו, לא נשרפו, לא נחלו, או כל שאר האיומים של 'חיים מאושרים' (כאן אין מחשב או כל מכשיר שקולט אינטרנט וסרטים). הוא רואה שהם נהנים, אוכלים טוב, משמינים טוב, אז מה תסבירו לילד? מה שלא רואים מכאן רואים מלמעלה?יש סיפור ידוע על בחור ישיבה מעולה מאד שהבעיה היחידה הייתה שאבא שלנו היה אדם גשמי מאד שכל הזמן מחובר למסך ולכן כל שידוך נפל, עד שבא שדרכן והחליט שהוא דואג לבחור הזה, השדכן הזה הצליח למצוא כלה מתאימה ואמר לאבא של הבחורה שהאבא לא קיים "מת", הפגישות התקיימו והכל רץ יפה, מגיעים לווארט אבא של החתן מגיע מתיישב ליד החתן כרגיל שקוע כולו במסך, אבא של הכלה שואל מי זה האיש הזה לצידו של החתן? אמרו לו שזה אבא של החתן, מיד הוא רץ לשדכן אמרת לי שאין לחתן אבא, שיקרת? אומר השדכן לאבא של הכלה תסתכל על אבא של החתן זה נראה לך בן אדם שחי? האדם הזה מסכן הוא כמו מת.
אכן חיים מאושרים הם בלי אינטרנט - זה מציאות בלי קשר לדת, האנשים שמכורים ומחוברים למסכים הם אנשים שצריכים הרבה מאד רחמים, הם מתים מבחינת חיות החיים שלהם זה רק מסך, הם שרופים בפנים כי כל הזמן הם מבינים שהם מפסידים חברה משפחה אבל הם משקרים את עצמם שהם לא יכולים בלי זה.
@מתמחה-במחשבים אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
אחכ הוא גודל, מגיע לישיבה, ושם בהכרח יש לפחות אחד (הייתי כותב לפחות עשרה) עם מסך, ומה? לא לימדו אותו להתמודד עם זה, רק אמרו לו שזה 'נושך', שזה 'ממית', אבל זה לא נשך ולא המית, מה לעשות.
זה שיש קיצונים שכל דבר אצלם זה בקיצוניות ואם מתרחקים מאינטרנט אז הוא כבר נושך/ממית אז אולי הבעיה ב"שיטה" הקיצונית.
@מתמחה-במחשבים אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
אחכ הוא מגיע לישיבה גדולה ולקיבוץ, הוא רואה בחורים ואברכים כותבים 'חידושי תורה', הוא רואה שיש במחשב דברים טובים, לא לימדו אותו שליטה עצמית, לא לימדו אותו דחיית סיפוקים, אז אם יש משחק שחמט (הרי אין אינטרנט), למה לא לשחק? מה כבר יכול לקרות?
לא יודע לאיזה מוסד/סגנון משפחות התכוונתם שכתבתם "לא לימדו אותו שליטה עצמית, לא לימדו אותו דחיית סיפוקים" אבל כל דרך התורה זה להשתפר במידות, ולדעתי זה כלול במידות.
@מתמחה-במחשבים אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
בשלב כלשהו הוא מתחתן. הוא משלם חשבון חשמל דרך האיטרנט, קונה בגדים בנקסט עם אישתו, קונה משחק חמוד לילד, קונה נגן לעצמו. אף פעם לא הסבירו לו שיטת 'תוכל אכל וקליפתו זרק', רק אמרו שהכל קליפת טומאה, אבל לא הרגיש שהוא טמא, להיפך, עכשיו מצא וורט נחמד על הפרשה באחד האתרים.
טוב, הבנתם את הכיוון.
מה שאתה מנסה להציג זה דרך קיצונית וחריגה, טוב, הבנת את הכיוון.
כמו בכל נושא ילד יכול להסתכל על גויים בחו"ל ולומר הנה הם נהנים ולא קורה להם שום דבר שהם לא יהודים, ואף אחד לא חושב להתחיל להציג לילד את כל הדעות והבעיות של הגויים.
אלא כולם יודעים שקודם כל מתפללים על זה כל הזמן בתפילה, ובנוסף הולכים לפי הנחיות הרבנים (גם אם זה לא נשמע לנו הגיוני), והרבה מסבירים ולא מסתירים.לא כל דבר שהילד יפגוש בחיים צריך להראות לו וללמד אותו איך פיזית נופלים בזה, אלא מלמדים אותו מידות וכמו שכתבתם מלמדים שליטה עצמית ודחיית סיפוקים, ומלמדים ממה דברים שצריך להתרחק,
ובעז"ה מי שגדל על דרך התורה וראה כל הזמן שהרבנים מזהירים להתרחק מהאינטרנט (גם הכשר) ידע שאם בכל זאת צריך הוא יפנה לרב שלו לקבל דרך איך להשתמש בזה.
אני חושב שזה אותה גישה כמו לתרופות שכל הזמן מזהירים שזה מסוכן וצריך להתרחק מזה ומניחים את זה בארון הכי גבוהה, אבל אם צריך אז פונים לרופא שנותן מרשם איך להשתמש בתרופה ובאיזה תרופה לקחת, ועדין גם אם רופא אישר זה לא אומר שכל בני הבית גם יכולים לקבל את אותה תרופה.מקווה שהכיוון ברור
-
הרי לא תתן לילדך לשחק (אפילו רק קצת) עם נחש , כדי שלא יופתע יום אחד.
כמו גם לא תשלח אותו ללמוד לבד איך לחצות כבישים, על החשבון ש"יום אחד הוא יהיה גדול ובכל מקרה יעשה את זה לבד..."בסכנה רוחנית זה אותו דבר.
-
@נפתלי אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
יש סיפור ידוע על בחור ישיבה מעולה מאד שהבעיה היחידה הייתה שאבא שלנו היה אדם גשמי מאד שכל הזמן מחובר למסך ולכן כל שידוך נפל, עד שבא שדרכן והחליט שהוא דואג לבחור הזה, השדכן הזה הצליח למצוא כלה מתאימה ואמר לאבא של הבחורה שהאבא לא קיים "מת", הפגישות התקיימו והכל רץ יפה, מגיעים לווארט אבא של החתן מגיע מתיישב ליד החתן כרגיל שקוע כולו במסך, אבא של הכלה שואל מי זה האיש הזה לצידו של החתן? אמרו לו שזה אבא של החתן, מיד הוא רץ לשדכן אמרת לי שאין לחתן אבא, שיקרת? אומר השדכן לאבא של הכלה תסתכל על אבא של החתן זה נראה לך בן אדם שחי? האדם הזה מסכן הוא כמו מת.
נשמע כמו סיפור מצוץ מהאצבע שהדרשן המציא כדי להסביר את הנקודה. מוגזם.
יש כמה בודדים שמגיעים לכזה מצב, שיושבים בקרן הרחוב מלאים בקשקשים ובוהים שעות במסך. בודדים.
גם כאלו שתקרא להם מכורים, בווארט של הילד ישתתפו בחגיגה.מי שפתח את הפוסט הזה ביקש עצות ולא דיונים, בבקשה נכבד את זה כולנו.
זה נחש > זה אש > אש היא גם חיובית > לילד לא נותנים לשחק עם אש > זה עניין של בגרות וחינוך > האשכול ננעל...
זה בדיוק מפתח לדיונים. לכל תזה יש אנטיתזה, וכל אדם שונה מחברו.בואו נשתדל להישאר ענייניים, בבקשה.
-
יש כמה בודדים שמגיעים לכזה מצב, שיושבים בקרן הרחוב מלאים בקשקשים ובוהים שעות במסך. בודדים.
להגיד יש כמה בודדים זה דווקא יותר מוגזם, לצערנו יש הרבה בודדים כאלו.
דווקא נראה לי שכן סיימתי עניינית בנושא הפוסט
@נפתלי אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
כמו בכל נושא ילד יכול להסתכל על גויים בחו"ל ולומר הנה הם נהנים ולא קורה להם שום דבר שהם לא יהודים, ואף אחד לא חושב להתחיל להציג לילד את כל הדעות והבעיות של הגויים.
אלא כולם יודעים שקודם כל מתפללים על זה כל הזמן בתפילה, ובנוסף הולכים לפי הנחיות הרבנים (גם אם זה לא נשמע לנו הגיוני), והרבה מסבירים ולא מסתירים.לא כל דבר שהילד יפגוש בחיים צריך להראות לו וללמד אותו איך פיזית נופלים בזה, אלא מלמדים אותו מידות וכמו שכתבתם מלמדים שליטה עצמית ודחיית סיפוקים, ומלמדים ממה דברים שצריך להתרחק,
ובעז"ה מי שגדל על דרך התורה וראה כל הזמן שהרבנים מזהירים להתרחק מהאינטרנט (גם הכשר) ידע שאם בכל זאת צריך הוא יפנה לרב שלו לקבל דרך איך להשתמש בזה.
אני חושב שזה אותה גישה כמו לתרופות שכל הזמן מזהירים שזה מסוכן וצריך להתרחק מזה ומניחים את זה בארון הכי גבוהה, אבל אם צריך אז פונים לרופא שנותן מרשם איך להשתמש בתרופה ובאיזה תרופה לקחת, ועדין גם אם רופא אישר זה לא אומר שכל בני הבית גם יכולים לקבל את אותה תרופה.מקווה שהכיוון ברור
-
@memgd אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
רוב מחזיקי הסמארטפונים היום מגיעים מבתים שהיו בלי סמארטפונים, פשוט כי לא היה דבר כזה בזמנם. חישובי הסיכויים שלך כנראה מתבססים על משאלות לב ועדיין לא על מציאות כלשהי.
כנ"ל, רוב המשתמשים בטכנולוגיה היום מגיעים מבתים עם אפס או מעט מאוד טכנולוגיה ביחס לקיים בימים אלה.
רוב מחזיקי הסמארטפונים והמשתמשים בטכנולוגיה מגיעים אכן מבתים שהיו בלי זה.
אבל, הבתים האלו גם היו בלי חינוך של רתיעה מזה (כי זה לא היה קיים, אז לא היה ממה להרתיע).
כעת מתחיל לצמוח הדור החדש, של ילדים לבתים עם סמארטפונים מחד, וילדים לבתים עם חינוך לרתיעה מאידך, והתוצאות מדברות בעד עצמם (מלבד משאלת הלב...) -
אמרתי מה לא, אנסה לכתוב מה כן.
שאני מלמד את הילד שלי לחצות את הכביש, אני מלמד אותו מה מותר ומה אסור, לא אחפש דרכים להימנע מהצורך לעקוף את הכביש, לא אלך לגור במקומות שאין כבישים, מכיוון שבכל מקום יש כבישים. לכן אלמד את הילד שלי (בהתאם לגילו) כי בכל דבר יש רע וטוב, היום הכל מעורבב, יש דברים רעים שיש בהם טוב, ויש דברים טובים שיש בהם רע, ואפתח בו חוש ביקורת עצמית, חוש אחריות, חוש מודעות, אדריך אותו לבדוק מה רע ומה טוב.
אני לא אהיה תמיד שם כדי להעביר אותו את הכביש, בשלב מסויים הוא יצטרך לחצות לבד את הכביש, ולכן עדיף שיידע קודם שצריכים להסתכל ימינה ושמאלה, ושוב ימינה ושמאלה, מאשר לחצות את הכביש בלי כלים מתאימים לחצייה.
-
@ליכט אמר בהבו עצות, כיצד לשמור את ילדינו?:
כעת מתחיל לצמוח הדור החדש, של ילדים לבתים עם סמארטפונים מחד, וילדים לבתים עם חינוך לרתיעה מאידך, והתוצאות מדברות בעד עצמם (מלבד משאלת הלב...)
בתוך עמי אנוכי יושב, ובקהילה המסויימת שאני משתייך יש סמארטפונים 'לצורך פרנסה'.
אני רואה בבירור את ההבדל בין הורים שהסבירו לילדים שצריך ללמוד איך להשתמש בזה, כמו שצריך ללמוד איך להשתמש באש, איך לנצל את האש למקומות הנכונים, איך להגביל אותו ולהנהיג אותו, (ועדיין אין לילדים גישה לסמארטפונים או למחשבים, אבל מבינים שהאבא יודע איך להשתמש בזה נכון).
לבין הורים שלא הסבירו דבר לילדים, רק שאינטרנט זה דבר נורא ואיום, ואסור להשתמש בזה בכלל וכו'.
